אחת האפשרויות לעודד מוטיבציה אצל הילד זה על ידי שנדבר אל הדמיון של הילד, לדוגמא: אם הוא אומר: "אין לי חשב ללמוד למבחן זה קשה לי מידי" אפשר לומר לו: " נכון זה קשה ללמוד למבחן, תתאר לך שהיית מגיע למבחן אחרי ששבוע לפני כן רק שיחקת, ובאמצע המבחן זכרת את כל התשובות לשאלות, וקבלת 100, בטח שזו תחושה נחמדה מאד… או ניקח דוגמא נוספת שאנחנו יכולים לומר לילד, אם הילד אומר אין לי "כח" להכין שיעורי בית אנחנו יכולים לומר: "הלוואי ולעשות שיעורי בית היה נחמד כמו לשחק עם חברים.

למה אני מביא את העצה הזו? ברגע שאנחנו מזדהים עם הקושי של הילד ולא נאבקים נגדו או נגד התחושות שלו, זה כבר מקל עליו, הוא לא מרגיש צורך להישאר תקוע במקום באותה משבצת בשביל להוכיח לנו כמה שקשה לו…ודבר שני שאנחנו עושים זה שאנחנו מוסיפים לחיים שלו ממד של דמיון, כי המוטיבציה והדרבון שלנו כבני אדם מהיכן הוא מגיע? מהדמיון… מה מניע אותנו לעשייה קשה ככל שתהיה, הדמיון שזה יישתלם בסוף…מה ששובר את הילד זה לא רק הלימודים או המבחן אלא ובעיקר חוסר הדמיון שהוא יצליח להתמודד עם המצב ובעיקר להרוויח תחושות חיוביות מהמצב… ואת זה חשוב מאד לחזק אצל הילד…